חקלאות מדייקת

חקלאות מדייקת (Precision Farming) הנקראת גם אגרוטכנולוגיה היא מכלול של פעולות איסוף מידע וניתוח, במטרה להבין את השונות בחלקה, או בין  חלקות, ולהגיב לה. התחום משמש גם לניטור בעלי חיים על מנת להעלות את התפוקה ולהשגיח על בריאות החיות.

חקלאות מדייקת משתמשת בטכנולוגיות של GPS ,מערכות מידע גיאוגרפיות, חיישנים, עיבוד תמונה ותקשורת, והתחום משלב בתוכו חקלאות עם טכנולוגיה.

אהוד רם הוא מורה לחקלאות מדייקת, ותפסנו אותו לראיון כדי ללמוד קצת על התחום המעניין והמתפתח הזה.

>>>  ספר קצת מאיזה רקע אתה מגיע ?

אני בן 60, נשוי פלוס  שלשה ושלשה נכדים, גדלתי באשקלון, למדתי במגמה ביולוגית, עשיתי תואר ראשון בחקלאות ותואר שני בביולוגיה באוניברסיטת באר שבע, במקביל הייתי מרכז המשק של תחנת הניסיונות בגילת.   למדתי שוב באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון במתימטיקה ופיזיקה ותואר שני בגיאופיזיקה,  והיום אני עוסק בהיי טק, פרוייקטים בתחומים שונים של עיבוד תמונה, נתונים, חקלאות מדייקת ועוד.  

לפני ארבע שנים החלטתי שאני רוצה לעסוק גם בחינוך ועשיתי תעודת הוראה בבית ברל ואני מלמד היום בחמישה כפרי נוער ומוסדות אחרים של מנהל החינוך ההתיישבותי, שאחד מהם הוא אשל הנשיא.

 >>> מה זה בית ספר חקלאי ומה התפקיד שלך שם?

אחד המחוזות של משרד החינוך הינו המנהל לחינוך התיישבותי, במסגרת הזו ישנם ארבעים וארבעה כפרי נוער חקלאיים וחוות חקלאיות שחלקם מכיל פנימיה ובית ספר שש שנתי, החוות החקלאיות מחנכות לחקלאות מגיל בית הספר היסודי ועד חטיבת הביניים.

דוגמא לכפרי נוער כאלה – מקווה ישראל, כדורי, בן שמן, אשל הנשיא וכפר גלים שאני מלמד בו כמורה מן המניין. בנוסף לכך אני מוגדר כמדריך הארצי לחקלאות מדייקת, ותפקידי לקדם את נושא הטכנולוגיה בלימודי החקלאות בכפרי הנוער ובחוות החקלאיות.   בתוך כך אני כותב תכנית לימודים לחמש יחידות בגרות בתחום החקלאות המדייקת ועורך ספר תוכן בעברית בתחום הזה…

>>> מה זה חקלאות מדייקת? ומתי התחלתם ללמד את זה בבית הספר?

חקלאות מדייקת הנו תחום חדש יחסית, המשלב יכולות חישה ומדידה בגידול החקלאי – צומח ובעלי חיים ומאפשר טיפול מדוייק בגידול בתחומי ההזנה וההגנה על הגידול. דומה הדבר לטיפול בגידול סרטני – בעבר היו מקרינים את כל הגוף ומנסים לכוון להדביר את הגידול הסרטני, היום מטפלים בגידול עצמו באמצעים שונים באופן מדוייק משום יכולות האיתור והזיהוי של הגידול וההפרדה בינו לבין הגוף… כאשר מזיק תוקף את השדה, לא כל השדה ניזוק ואפשר לטפל בשדה באופן דיפרנציאלי.

אותו דבר לגבי הפרה ברפת – אפשר כיום לאסוף מידע על הפרה הבודדת והמזוהה באמצעות שבב כזה או אחר ולתת לפרה טיפול פרטני, מה שלא התאפשר עד לפני זמן לא רב. מצד שני המגדל בדרך כלל אינו מומחה המסוגל לטפל בגידול באופן מדויק אבל כיום יש אמצעים כמו GPS המאפשרים לטפל בשדה באופן מדויק למשל בתחום הריסוס והדישון.   תחום החקלאות המדייקת לא נלמד בבתי הספר בארץ ובעולם, הוא נלמד כיום רק ברמה אוניברסיטאית במדינות בהן יש את הטכנולוגיות בתחום זה – כמו ארצות הברית, ברזיל ואירופה המערבית.

הרעיון ללמד את התחום בבית הספר התיכון בארץ הוא שלי ולמעשה אני הסנונית הראשונה לעשות את זה בפועל – היו מספר נסיונות במספר בתי ספר לעשות תכנית ייחודית בתחומים משיקים וגם באשל הנשיא נעשה ניסיון כזה לפני כחמש שנים אבל הוא לא צלח… אני מקווה שמה שאני עושה כן יעבור את המשוכה הקשה של אדם בודד שעובד בתוך מערכת על נושא ייחודי ויהפוך לנחלת הכלל.

>>> מה יש לך לומר על חקלאות מדייקת בעולם ולשם ההשוואה בישראל? האם המודעות לזה בישראל עולה?

בעולם וגם בישראל התחום עדיין לא פרץ את גבולות האקדמיה, החקלאי הממוצע עדיין עובד לפי מתודות של טיפול אחיד בשדה או בעדר ואינו משתמש אפילו באמצעים הקיימים אצלו לייעול הגידול כמו למשל נתוני מכון החליבה ברפת… גם המערכות התומכות בחקלאות המדייקת – כמו מערכות GPS בטרקטורים מרססים אינן מנוצלות כיאות.

בישראל ישנן את כל התשתיות הנדרשות להיות מובילה בתחום – ידע חקלאי מהטובים בעולם, טכנולוגיות חישה מרחוק שפותחו בעיקר לצרכים צבאיים ויצירתיות במחקר ופיתוח היכולות לספק פלטפורמות מעולות לטיפול מדוייק בשדה ובבעלי החיים.   המודעות לנושא עולה בכל העולם, משום מספר תהליכים המשפיעים על החקלאות – איכות הסביבה, הצורך להשתמש בפחות חומרי הדברה ודשן, המחסור במים באזורים רבים המגביל את היכולת להרחיב את שטחי גידול השלחין, הצורך בגידול כמות גדולה בהרבה של מזון במיוחד מהצומח (אם כי הסינים לומדים לאכול בשר – ולכן צריך הרבה כבשים בניו זילנד ואוסטרליה…)

>>> אתה יכול לתת דוגמה איך חקלאות מדייקת מעלה את התפוקה ואיך היא מונעת מחלות?

ישנן אינספור דוגמאות – יכולת איתור ומיפוי מחלות בצומח, מתן המלצות דישון חנקן בחיטה, איתור בעיות השקיה בטפטוף, חישוב הבדלי ביו מאסה במטעים ועוד ועוד….

>>> אתה יכול לדבר קצת על אוטומציה בחקלאות? לפני 100 שנה רוב האנשים עסקו בחקלאות והיום רק אחוזים מעטים. מה ההשלכות של כך?

אין יותר מדי מה לדבר – יכולת המיכון שהחלה באמצע המאה התשע עשרה בעיקר בארצות הברית (הפרדת הכותנה על ידי עלי ויטני… טרקטורים של ג’ון דיר ועוד…) מאפשרת על ידי מספר קטן של עובדים לטפל בשטחים גדולים, מצד שני היכולת הזו מביאה לטיפול אחיד בשדות גדולים וליצירת מונו קולטורה – כלומר גידול אחד על שטח גדול, מה שגורם נזק גדול לסביבה מסיבות רבות. היכולת לטפל בשדה באופן מדויק וגם לגדל באופן מדויק תאפשר שיקום של הסביבה החקלאית לכזו התורמת לסביבה ולא מזיקה לה…

>>> הכרתי חקלאות מדייקת בצמחייה אבל בבע”ח לא הכרתי. איפה לדוגמה היא משמשת,  בלולים? רפתות?

חקלאות מדייקת אפשר לעשות בכל תחום, מגידול אצות ודגים, ועד גידולי שדה רחבי היקף.. בכל מקום צריך להתאים את שיטות החישה והמדידה, לעבד את הנתונים בצורה שתתאים למתן המלצות למגדל מה לעשות בהמשף הטיפול בגידול או אפילו להגיע למצב של בקרה וטיפול אוטומטיים.   הרפת לחליבה היא מקום מאד מתאים לדיוק בטיפול משום הרישום הקיים היום לגבי כל פרה בתחום החליבה.

>>> אני מבין שאתם מנסים לעשות מידול תלת מימדי של תנועת הפרה…לשם מה?

אחת הדרישות של הרפתן היא קבל מידות של הפרה – גובה, היקף חזה ועוד נתונים פיזייים של הפרה – מודל כזה יכול לשרת את הצורך הזה, המונע מגע ישיר של הרפתן עם הפרה – כך ששני הצדדים לא נפגעים…

>>> איך מחשבים ובקרים כמו רספברי פיי וארדואינו משתלבים במה שאתם עושים? איזה מקום יש לחיישנים בכל הסיפור הזה ?

  כל הסיפור מתחיל ונגמר בחיישנים ותוכנה שמאפשרים את הביצוע של חישה, עיבוד, והפקת תוצרים אפקטיביים למגדל. העניין הוא שעד היום אי אפשר היה לבצע את החישה והעיבוד באמצעים פשוטים וזולים, וכלים כמו הרספברי והארדואינו, עם שילוב של ידע חקלאי ותוכנה מתאימה – יכולים להדגים ואפילו להפוך לכלים שימושיים למגדל בכל מקום….

>>> אתה יכול לדבר קצת על עיבוד תמונה ומידול תלת מימד? או קיי אז צילמתי את הפרה מזוויות שונות, מה הלאה? באיזה תוכנה משתמשים?

  יש מגוון תוכנות וכלים לביצוע מודל תלת מימדי מתמונות מצלמה רגילות. צריך להבין את הבסיס התאורטי של הנושא הפוטוגרמטרי, מה שלא נראה מסובך אחרי שמבינים את העקרונות היסודיים בתחום.

>>> האם יש הרבה סטראט-אפים ישראלים שעוסקים בחקלאות מדייקת? איך הולך להם?

אני מכיר כמה כאלה, ואני חושב שמה שקורה בישראל די מייצג את מה שקורה בעולם – אבל כמו שכתבתי קודם יש לנו יתרונות שאין לאחרים וצריך לנסות לנצל אותם.

>>> לסיום מה יש לך לומר לחבר’ה צעירים שחושבים להצטרף אל בית הספר שלך? מה הם ילמדו שם, מה היתרונות שלכם לעומת בתי ספר אחרים?

מה שהם ילמדו הוא תחום מרתק הנמצא בחזית הטכנולוגיה היישומית – כל החברות הגדולות בעולם עוסקות בתחום הזה, אפל, גוגל, אמזון ואחרים…. ואם נשכיל להשתמש בכלים שיש לנו – נצליח להגיע לכך שמרכזי הפיתוח שלהם יהיו פה, בישראל, כמו שקורה בתחומים אחרים.

לישראל יש יתרון נוסף בחקלאות משום השונות הגדולה של אזורי הגידול בארץ – מאקלים ממוזג בצפון ועד למדבר קיצוני בערבה – ולכל אזור צריך לפתח את החקלאות המדייקת שלו.